<h1>סמ"ג עשין סימן רי"א</h1>
<h2>דף יג.</h2>
אם לא הפקיעו מקדושה ונולד כיצד יעשה ינעול דלת לפניו וימות שלא יבא לידי תקלה כדתניא בפרק קמא דע"ז (י"ג א') אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין בזמן הזה ואם הקדיש והעריך והחרים בהמה תעקר וכו' איזהו עיקור נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה ואין לחלק בזה בין קדושה הבאה מאיליה לקדושה שאינה באה מאיליה (ע"פ יראים סי' קמ"ב). אמנם אמר לנו מורי רבינו יהודה בשם רבו רבינו יצחק והרב רבי אלחנן בנו שימתין עד שעה שיפול בו מום (בכורות נ"ג א' תד"ה ואי ע"ש) מאחר שהוא קדוש מאיליו.
<h2>דף מ:</h2>
פסק רבינו משה (בכורות פ"ד ה"ח) כי הלוקח בהמה חולבת מן הגוי שחלב פוטר מן הבכורה שהרי בכל התורה כולה הולכין אחר הרוב ורוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות, ואין הלכה כדברי האומר חלב אינו פוטר בו בפרק הלוקח בהמה (בכורות כ' ב'). והא דמשמע בפרק הלוקח בהמה (כ"ד א') דרבי יוחנן אית ליה דרשב"ג דאמר הלוקח בהמה מניקה מן הגוי פטורה מן הבכורה דלא מרחמא אלא אם כן ילדה משמע דחלב לבדו שלא ראינוה מניקה אינו פוטר דחיישינן למיעוט דחולבות אף ע"פ שאינן יולדות, אומר רבינו יצחק שלשם מדבר בראינוה חולבת קודם לידה דבההיא מודה דחלב לבדו אינו פוטר אם לא שראינוה מניקה אבל בעלמא סבירא ליה דחלב פוטר דהלך אחר הרוב (עי' כ' ב' תד"ה חלב), תדע שכן הוא דהא רשב"ג לא חייש למיעוט בתחילת פרק כל הצלמים (ע"ז מ' ב') דלא גזר שאר מקומות אטו אותו מקום כדגזר ר' מאיר מטעם דחייש למיעוט וגם רבי יוחנן לא חייש בפ"ק דחולין (ה' ב') דאכל משחיטת כותי ולא חייש למיעוט החשודים כדקאמר התם (ו' א') גבי ר"מ דגזר על יינן, ומה שאומר בפרק אם לא הביא (שבת קל"ו א') שרשב"ג אומר כל שלא שהה שלשים יום באדם אפילו נפל מן הגג או אכלו ארי הוא ספק נפל אלמא חייש למיעוט נפלים ושם פוסק כרשב"ג יש לחלק שחוששין למיעוט המצוי כזה כמו מים שאין להם סוף דאשתו אסורה (יבמות קכ"א א') וגוסס שאין מעידין עליו להשיא את אשתו.
